גם במדבר הזה שאת אוהבת
מורגש הסתיו,
הנה הסתונית והחצב
מראים יופיים
במלוא כוחם
רגע לפני שהם קמלים
אל דומיית הימים הקרים.
אל תפחדי אישה,
המוות הוא רק צידה האחר של התחיה,
תני למיותר לגווע
כי מה שנושר חוזר אל האדמה,
ובבוא העת על רקבונו
ינבט חדש ונעלה.
עכשיו,
כשעלייך משנים צבע וצורה
נשארת הליבה,
למדי אותך שוב,
השילי ודייקי
הכנסי פנימה בפסיעה עירומה.
זה יופייך הפנימי שקורן ללא כסות
טהור, שקט ומלא עוצמה.
נוחי,
אגרי חום והזנה
ומחדש תלבלבי באביב הבא.
