תגית: האטה

אחרי שעתיים הליכה מגיעה אל מפתח בין העצים נשכבת על הספסל שהונח עבור העוברות, השבות, המהורהרות מניחה גופי על לוח …

בשקט של סוף הלילה ולפני האור הראשון, טוות המשכימות את הדברים כולם. פקעות סבוכות נפרמות אט אט לחוטים דקים הנכרכים …

במסע הזה אני לומדת כל כך הרבה על אימפרוביזציה בתנועה, כאילו שכל שיעורי האימפרוביזציה שלמדתי בחיי ואלה שהעברתי לתלמידותיי לובשים …

הגוף שלנו הוא הממשק, הגשר בין העולם הפיזי ועולמנו הפנימי הרוחני. לכן, אני רואה בו מפתח קסמים לתיבת האוצרות הפרטית …

יש בקרים בהם קרני אור ראשונות מלטפות את פניי ברוך וחיוך מתעורר מהפְּנים אל הפָּנים, אל מתיחה ארוכה של האיברים, …

הגוף שלנו הוא כמו ספר עב כרס, שאוצר בתוכו את כל הסיפורים שלנו, החוויות, ההצלחות, המשברים והמכאובים. בכל פעם שאנחנו …

הליצת בוקר, זו לא טעות כתיב, ככה אני קוראת לה, לפעמים זו הליכה, לפעמים ריצה ולרב חצי חצי. ויש בה …

גם במדבר הזה שאת אוהבת מורגש הסתיו, הנה הסתונית והחצב מראים יופיים במלוא כוחם רגע לפני שהם קמלים אל דומיית …

צעד אחר צעד בשממה בה לא נראה שום חדש באופק והיובש חודר עוד שכבה לעומק במבט לאחור עוד יש זיכרון …

זמן… המשאב היקר ביותר שיש לנו, קיבלנו ממנו מנה קצובה והוא אוזל בקצב קבוע בלי קשר למה שנחליט לעשות איתו. …