המאמין באדם,
מאמין באדם באשר הוא,
ביכולת שלו לצמוח ולהיטיב
ובתנאי שיהיה בו הרצון הבסיסי לכך.
המאמין באדם כמו מאמין בזרעים הטמונים באדמת חורף קפואה
הממתינים לשמש אביבית
ויודע שבבוא העת הנכונה
ילבלבו בחֵנם על פני האדמה
יצבעו מרבדים בירוק ויפיצו ריח של התחלה חדשה.
המאמין באדם גם אם צעד הלוך ושוב בדרך נתונה
ידע לקבל פניו של זה אשר עושה פסיעתו הראשונה,
מכבד את פחדיו,
את קצב הליכתו,
את התמהמהותו בצמתים
ויודע שאת אשר יגלה בסופה
אף אחד אחר לא גילה לפניו.
כי המאמין באדם מכבד את השוני,
את חד – פעמיותו של זה העומד לפניו
ואין לו דרך טובה להבין את רעו
אלא בהשימו את כל אשר יודע בצד.
המאמין באדם בעצם אמונתו
שופע אנרגיה מחיה,
המסייעת בריפוי פצעי העבר
אינו שופט ומוקיע את חלקיו המכוערים ביותר של זולתו
ובכך מאפשר ליופיו הנדיר לזרוח על שניהם
ולהוסיף טוב בעולם.
