מה שנוגע

אחרי כל-כך הרבה שנים שהייתי בטוחה שאני אישה של ידע,
אני מבינה שאני אישה של ידיעה.
שנים רדפתי אחר ידע חיצוני וקלטתי אותו בקלות,
אך במהירות שנכנס, כך יצא,
כי לפרטים הרבים לא היתה משמעות
ומה שנשאר זו המהות,
זה החיבור,
החוויה,
זה הממשק,
המקום המדויק בו החיצוני נגע בפנימי והשאיר בו חותם.

הגוף שלנו הוא הממשק,
הגשר בין העולם הפיזי ועולמנו הפנימי הרוחני.
לכן, אני רואה בו מפתח קסמים לתיבת האוצרות הפרטית שלנו.

להיות קשובה לגוף,
לדעת לקרוא את מפת הסימנים בין עונג לכאב,
לשים לב כיצד הגוף נע במרחב, בא במגע,
האם הוא עייף, רעב, כואב, מה מזיק לו ומה עושה לו טוב.
הרי לגוף שלנו יש שפה כל כך עשירה והוא לא מפסיק לדבר אלינו.

'להיות בגוף' זה כמו להסתובב בעולם עם זוג עיניים נוספות,
עיניים פנימיות המאומנות בתפיסת הקטנה שבתחושות.
כמו לתפוס את החבל בשני הראשים,
של החוץ והפנים,
וכששני אלה נפגשים קורה קסם, שינוי, טרנספורמציה עדינה
והבנה בהירה שבריקוד הזה יש שניים,
שגם גופי קשוב אליי
ומשיב לי מנה אחת אפיים.

מזמינה אותך לקרוא בבלוג שלי, לכתוב לי ולקחת את מה שנוגע הלאה.
עינת

עינת לומברוזו תנועה אותנטית