קטגוריה: בלוג

היי לו גן והוא פרא שולח ענפיו כידיים המבקשות להביא טעם פרי חדש. היי לו בית והוא נווד מסמן בצעדיו …

יש בקרים בהם קרני אור ראשונות מלטפות את פניי ברוך וחיוך מתעורר מהפְּנים אל הפָּנים, אל מתיחה ארוכה של האיברים, …

פברואר 2015, בביתי שעל ההר בגובה 750 מ' מעל פני הים, גם הבוקר הבית שלנו טובל בתוך ענן ונדמה שאם …

כבר התרגלתי לתגובות כמו: "לבד????" (עם מלא סימני שאלה) "למה לבד? היית אומרת לי הייתי בא", או – "איזה כיף, …

הגוף שלנו הוא כמו ספר עב כרס, שאוצר בתוכו את כל הסיפורים שלנו, החוויות, ההצלחות, המשברים והמכאובים. בכל פעם שאנחנו …

פשטות, היי פשוטה, הסכימי לפשוט כסות ומסכה. היי נדיבה, פתחי מלוא חופנייך, הסכימי לתנועה לפעום ממך הלאה ורחב כתנועת האדמה. …

מדי פעם בערבי שבת, כשמישהו מבני המשפחה נתקף בפרץ נוסטלגיה ואחד הילדים צועק: "כן! אנחנו רוצים לראות את אבא (או …

הליצת בוקר, זו לא טעות כתיב, ככה אני קוראת לה, לפעמים זו הליכה, לפעמים ריצה ולרב חצי חצי. ויש בה …

הכאב הוא כמו הרגע הזה שהבת שלך רצה אלייך עיניה מלאות דמעות מביטות אלייך בבקשה לעזרה, היא מתייפחת ובמקום מילים …

יש בקרים, שאחרי סידור הארוחות, שלוש קופסאות גדולות ושלוש קטנות, בקבוקי מים מלאים, סווצ'ר ושאר תזכורות, נשיקה על המצח, חיבוק …