הגוף שלנו הוא כמו ספר עב כרס, שאוצר בתוכו את כל הסיפורים שלנו, החוויות, ההצלחות, המשברים והמכאובים.
בכל פעם שאנחנו נעים בצורה מודעת וקשובה לגוף יש לנו הזדמנות לגשת אל המדף, ליטול את הספר לידינו, לנער את האבק ולעלעל בין דפיו שנדבקו זה לזה והצהיבו בקצוות.
אויר נקי ואור חדש נכנס בין הסיפורים הישנים שלנו,
לפעמים זו הזדמנות לקרוא את אותו הסיפור, מזווית קצת שונה,
לעתים מתבהרת עלילה ששנים היתה סתומה.
יש פרקים שנקרא שוב ושוב ופרקים שטוב ששכחנו.
לפעמים, נמצא שהסיפורים הם אותם סיפורים, אבל אנחנו השתנינו.
אם נמשיך לרקוד, נבין שתוך כדי תנועה נמשך קולמוס על דף לבן
וממש ברגע זה נכתב סיפור חדש.
